זאב וילנאי – על אהבת מולדת ומשפט אחד של בדואי שהשפיע עליו כל חייו (זריקת מוטיבציה)

04/02/2021 · על ידי עומר זיו

עם כניסת הקורונה לחיינו נלקח מאיתנו האביב והחורף אשתקד. נכון, היה מבאס אבל האופטימיות ניצחה. אני מודה שדי נהנתי מהסגרים הראשונים, שפינו לי זמן לעיסוקים שהזנחתי (אפילו נולד פודקאסט חדש).

לעומת זאת, הסגר השלישי כבר גרם לי לטפס על הקירות. המחשבה שאנחנו הולכים (שוב) להפסיד את העונות היפות בשנה חירפנו אותי. הנעליים ללא בוץ, בצד התיק (איפה שהבקבוק) אין שאריות תפוח או קלמנטינה והפקל קפה כבר מת לפנק את המטיילים והמטיילות של המועדון שעוד רגע קופצים מהגגות.

זיהיתי כי חיידק הטיולים שבי נחלש ובעיקר התעייפתי מהמצב. ואז! בא זאב וילנאי. איכשהו התגלגלתי לפרק בתכנית "חיים שכאלה" משנת 1975 בו הוא מתארח ולשמחתי מצאתי את שחיפשתי. וילנאי נחשב לחלוצי החוקרים, הסיירים, המדריכים ויש שיגידו מורה הדרך הראשון. הוא הצליח, דרך היו-טיוב אמנם, להזכיר לי את מה שהקורונה גרמה לי קצת לשכוח – איזו זכות יש לנו לטייל בארץ הקסומה הזו ואיזה כיף שאני מדריך טיולים כאן!

שליתי מתוך התכנית קטעים נבחרים ורגעים בהם הצליח זאב לרגש אותי בדרכו שלו. הנה הם כאן.

"אהבת מולדת זה לא רק אהבה, זאת עוצמה רבה מאוד"

"ואהבת לארצך כמוך" הוא אחד מספריו של וילנאי. כבר בתחילת התכנית שואל עמוס אטינגר (מנחה התכנית) את וילנאי על אותה אהבה: 

"מכל מקום כפי שאנחנו מוצאים אותך אתה תמיד נמצא באיזו דרך, בתחילת איזה שביל שאתה מחפש ומגלה אולי תסביר לנו מהיכן הכוח?" כך עונה לו זאב:

"כשאתה צועד על אדמתנו..זה נותן לך כוח רב מאוד. אהבת מולדת זה לא רק אהבה זאתי עוצמה רבה מאוד. יש אהבת מולדת מכל מיני יורדים בניו יורק או לונדון. אבל זאת אהבה אפלטונית בלי קרקע מוצק תחתם. כאן כשאתה אומר אהבת מולדת אתה ממש מרגיש תשתית חזקה מאוד ולא רק תשתית יותר מזה. זה נותן לך עוצמה רבה מאוד אהבה רבה מאוד ורצון לחיות בלי מצרים".

על העיר חיפה ומערת אליהו

בטרם עבר להתגורר בירושלים גדל וילנאי בחיפה, שם טייל רבות בקרבת מערת אליהו לה הוא זוקף את ראשיתה של העיר ומביא נקודת מבט יפה על ערים נוספות.

"מערת אליהו מילאה תפקיד גדול בחיי. בקדושתה, בסיפורים על אליהו הנביא ואני רוצה להגיד לכם לכל עיר ישנה סיבה מדוע היא נוצרה. תל אביב הודות לגימנסיה הרצליה, עפולה הודות לתחנת הרכבת, באר שבע הודות למשטרה, וראשית חיפה היא במערת אליהו הנביא ותראו כמה מקום גדול, מקום קדוש יכול להיות גורם ביצירת עיר".

דור כתיר, שופ כתיר! – הפסוק של הבדואי שליווה אותו כל חייו

עם תום חלק הנעורים של זאב בתכנית, שואל אותו המנחה שאלה יפה: 

"אם אתה מסכם את ימי נעוריך וילנאי, מה השפיע עליך ביותר? מה נתן לך את הדחיפה למה שאתה היום?" וילנאי כמו ולינאי, פוצח כמובן בסיפור. 

היו כמה גורמים…פסוק של בדואי שהשפיע עליי כל ימי חיי. ואני נער צעיר והולכים לאותו עמק זבולון הידוע לנו ואני שואל בדואי (מערב אל ע'רוארנה). "יא שיח שו האדה אל בלאד עלא-ג'בל (מה העיר הזאת על ההר)? אז הוא אומר 'שפא עומר'. ומה הבניין הגדול שם? "האדא קסר" (זה ארמון). זה ארמון של שיח כל השיחים של הבדואים. ואני שואל אותו בתומתי אין פחד להגיע למקום הזה? (פיש חופ?) ואז הוא אומר לי "יא בניי, אם אתה מפחד "רוח תנאם תחת לכף אמאכ" (לך תישן תחת השמיכה של אמא שלך). אם אתה רוצה להכיר לך קדימה! אז אני אומר לו "פיש חופש מן אלכלב?" (אין פחד מהכלבים?) אז הוא אומר לי אותו הבדואי: שמע כלבים הם כמו בני אדם אתה הולך קדימה הם נובחים וצורחים כמו טורפים אותך לגזרים אבל אם הם רואים שאתה גד'ע הולך קדימה, לאט לאט הם מורידים את קול הנביחה ואתה הולך יותר קדימה והם כבר רצים אחריך וכבר מתרפסים אחריך ומקפלים את זנבם בין רגליהם ואם אתה עוד הולך קדימה הם מתחילים ללקק אותך ככה כמו הכלבים ככה בני האדם הולכי על שתיים, ככה אנשים על השניים. לך קדימה אל תשים לב לכל הנביחות סביביך, דור כתיר שופ כתיר! (תסתובב הרבה, תראה הרבה). ואני מקיים את התורה הזאת של הבדואי איפה השיח הזה, עד היום הזה אני הולך קדימה יגידו מה שיגידו ינבחו ינבחו הלאה."

"לא ידענו גבולות, לא פוליטיקה ולא השקפות עולם, רק ארץ ישראל"

 

סיוריו של זאב יצאו גם מגבולות הארץ. הוא סייר עם מטייליו בלבנון, מצרים וירדן. הנה החוויה והדרך הערמומית שלו במקצת לעלות להר ההר בירדן, אל קברו של אהרון הכהן. ללכת קדימה, כמו שלמד מאותו בדואי. 

שמריהו גוטמן על וילנאי – וילנאי זה הופעה!

אחד מחבריו ושותפו של וילנאי לאהבת הארץ הוא שמריהו גוטמן שיושב בקהל ומספר על היכולת של וילנאי לא רק לגלות אגדות עתיקות אלא גם ליצור אותן! הוא מסיים באומרו "וילנאי זה הופעה". וזאב מצדו משיב לו כך:

"פעם שאלו אותי בהסתדרות לאיזו אגודה מקצועית אני שייך. אמרתי אני שייך לאגודת השדכנים. כמו שהשכן על רקע האהבה מקשר את הבחור לבחורה תפקידי לקשר את האדם אל האדמה. זהו תפקידי. וכאשר השדכן רואה את הזוג מצליח הוא כולו אומר הנאה ככה גם אני שאני רואה יהודים מכירים את הארץ הודות לטיולים לסיורים שלנו. אני ממש אותו שדכן נהנה מזה. קישרתי את האדם אל האדמה ולכן אני באגודת השדכנים."

סלע החורבן – אגדה מאת וילנאי

אחד הספרים הכי שימושיים שלי בהדרכות הוא "אגדות ארץ ישראל" של וילנאי. ים של פיקנטריה שכל מדריך רוצה בתרמילו. וילנאי, לא רק אסף אגדות, הוא היה לפעמים גם ממציא אותן. הנה דוגמה נהדרת לאגדת "סלע החורבן" שפרסה לה כנפיים בין צרעה לאשתאול.

ההוא עם פנס הקסם

במהלך פועלו, שוטט וילנאי (ברגל כמובן), בין מחנות החלוצים לאורכה ולרוחבה של הארץ ובידו "פנס קסם" (מקרן בימינו). מעבר לסיורים היה מרצה וילנאי על מקומות בארץ ישראל וזאת על מנת להכיר ליהודים כמה שיותר מקומות. כך הוא הרגיש בסוף כל הרצאה: "הרגשתי, ממש הרגשתי איך אני יוצר עבותי אהבה למולדת". "אמרתי לעצמי אני השדכן, אני אקשר בין האדם לאדמתו שיכיר את סביבתו וזה דחף אותי עוד ועוד לעבוד וזה היה אדיר חפצי". כך הוא מספר בחוייותיו.

(ממליץ לצפות עד דקה 42 בוא הוא מראה את פנס הקסם ומריח את הבדים שכיסו את חלקי המקרן ומתענג על ריח המולדת שעדיין קיים בהם):

הטיול לחרמון (שכמעט והסתיים בחנק)

בקהל יושבים ראשוני המטיילים שהצטרפו אל וילנאי במסעותיו. רחל שוורץ וצבי שוורץ (הוריהם של רותי דיין וראומה ויצמן). צבי מספר על הטיול לחרמון בו כמעט נחנקו למוות. למה? הקשיבו לסיפור:

מפגש בין שני הרפתקנים – וילנאי ופסח בר אדון

במסגרת התכנית "חיים שכאלה" מפתיעים את זאב בדמויות נוספות שטיילו ולמדו ממנו. אחת מן הדמויות הללו הוא הארכיאולוג וההרפתקן פסח בר אדון, הידוע בכינויו "עזיז אפנדי". כינוי שניתן לו על ידי הבדואים עמם בילה ימים ולילות במטרה להבין מדוע רבים ממנהיגי ישראל בעבר הקדום היו לרועי צאן. תראו איזו חדווה ואהבה יש בינהם וכמה יפה מתאר פסח בר אדון את אשר הרגיש בזמן הרצאותיו של זאב.

"ההרצאות הפופלאריות שהיו אז, שמשך המוני עם בהסבריו שניתנו בסגנונו המיוחד והאישי בהתלהבות, בחן בהנאה רבה ואהבה רבה ובכל היה נדמה שהאבות, משה רבנו, יהושוע בן נון, השופטים, כולם הם חברים טובים שלו."

חבר בועדת השמות – פיקנטריה קטנה על רכס מנרה

אין מורה דרך בישראל שלא מכיר את הסיפור הזה…

באמת לכל מקום שהוא הולך הוא מצא אותה

נראה שבהחלט ידעו לעשות תכניות איכות בעבר ולסיים אותן עם טעם. עמוס מזכיר לוילנאי שבזמן שהציעו לו לצאת למסעות בחו"ל הוא היה מסכים להצטרף רק אם היה בנסיעה משהו שקשור לארץ ישראל. לאט לאט הבין וילנאי שאתה מוצא את ארץ ישראל בכל מקום. כמה אהבה.

ולסיום

כשמתבקש זאב לומר מילות סיכום מזמין וילנאי את כל הקהל לסיור בירושלים ואומר בואו: "כוחי לא באור החשמל ולא בתקרה אלא בשמיים התכולים בשמש הזוהרת". איזה איש.

אגדות ארץ ישראל וילנאי

אינשאללה בקרוב נהיה כולנו יחד בשמש הזוהרת ובשבילים.. ובין אגדה אחת לאחרת. 

עוד עשוי לעניין אותך

התגובות שלכם

2 תגובות על “זאב וילנאי – על אהבת מולדת ומשפט אחד של בדואי שהשפיע עליו כל חייו (זריקת מוטיבציה)

  1. באחת ההשתלמויות עמו, הסביר על הקברים סמוך לשער יפו באמרו שאלה קבריהם של מתכנן ובונה החומות שהומתו ע"י הסולטן. ואז קרץ והוסיף-אלה קברי שופטים מוסלמים-אבל למה לקלקל סיפור טוב עם עובדות?…..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *