הפוסט פרק 28 – טרק בזגוריה יוון (פודקאסט) הופיע ראשון בLet's Walk - Hiking Israel

הפוסט פרק 27 – קפריסין (פודקאסט) הופיע ראשון בLet's Walk - Hiking Israel

הפוסט פרק 26 – קירגיזסטן עם גיל סדגת (פודקאסט) הופיע ראשון בLet's Walk - Hiking Israel

הפוסט פרק 24 – מאחורי הקלעים של יחידת האיתור וחילוץ "מגנוס" (פודקאסט) הופיע ראשון בLet's Walk - Hiking Israel

הפוסט פרק 23 – לאוס עם ליאור מורג (פודקאסט) הופיע ראשון בLet's Walk - Hiking Israel

הפוסט פרק 22 – אלסקה (פודקאסט) הופיע ראשון בLet's Walk - Hiking Israel

הפוסט פרק 19 – קמצ'טקה (פודקאסט) הופיע ראשון בLet's Walk - Hiking Israel

מוקדש באהבה, להולכים בהווה, להולכים בעבר ולהולכים בעתיד בטיול הקסום הזה שנקרא טור מון בלאן. אגב, אם טרם הכנסתם את הטרק הזה לבאקט ליסט שלכם הגיע הזמן שתעשו זאת, שכן הוא לא לחינם מהיפים באירופה.

על הקשר בין הטור מון בלאן לספר "הנסיך הקטן"

אני מניח שיש פה לא מעט חובבי הסיטוריה אז החלטתי לשפוך קצת אור על אנדרטה צנועה המצויה בסמוך לבקתת אליזבת'ה בצד האיטלקי ובסמוך לבקתת מוטס בצד הצרפתי. מעל שני המקומות מתנשא לו רכס הרים העונה לשם איגוול דה גלסיירס (aiguille des glaciers).

על האנדרטה חקוקים שמותיהם של 8 אנשי צוות אמריקאים שנהרגו בהתרסקות מטוסם בצלע ההר. כ-60 מטרים לערך נמוך מפסגת המון בלאן (בעודי כותב וקורא עלתה בי תהיה כיצד היה מונצח אירוע זה אם היה המטוס מתרסק על פסגת המון בלאן עצמה).

המטוס, מסוג בי-17 יצא בתאריך 1.11.1946 לטיסת לילה מדרום איטליה לאנגליה במסגרת פעולות חיל האוויר האמריקאי להובלת ציוד לבעלות הברית בשלהי מלחמת העולם השנייה. בשעות שלפני הטיסה התנהלו דיונים בדבר מסלול הטיסה המתוכנן לאור התראות על מזג אוויר סוער מעל קורסיקה והאם יש בכלל צ'אנס לעבור ולטוס מעל קו הסערה. לבסוף, ועל אף החלטתו של אחד מאנשי הצוות לנטוש את המשימה, החליטו הטייסים שיש ביכולתם להתגבר על הסערה ויצאו בלילה שבין 31.10 ל 1.11 לדרך בנתיב הטיסה: נאפולי, פיזה, ליאון, פריס ואנגליה – בכלל לא בקרבת נקודת ההתרסקות אלא 152 קילומטרים מערבית משם.

המטוס המריא בשעת 1:52 וקשר ראשוני עם מגדל הפיקוח בוצע כ -5 דקות לאחר ההמראה ותקשורת נוספת במרחק 50 מייל. אלו היו דיווחי הקשר היחידים. בשעה 4:00 משוער, אור ליום 1.11.46 התרסק המטוס בצלעות ההר בצדו הצרפתי.

עדות של נער מהעיירה קורמיאור בשם אדוארדו פנרד (תזכרו אותו) מספרת על כך ששמע את התרסקות המטוס וראה את הלהבות. אולם, מזג האוויר הקשוח בעת ההיא לא איפשר בכלל לגשת לאיזור. שרידי המטוס נקברו תחת השלג הכבד. מיקומו ושרידיו לא נמצאו ולא היו ידועים.

רק חצי שנה אחרי, עם בוא הקיץ של 1947, גילתה יחידת אלפניסטים צרפתית שרידים מהמטוס בקרחונים שמתחת לפסגה. מכאן החלו בשלושת העשורים שיבואו משלחות חיפוש צרפתיות, איטלקיות ואמריקאיות בחקר התאונה ובאיסוף השרידים שהתפזרו ונקברו מסביב לפסגה.

במהלך שנות ה-70, שלושה עשורים אחרי התאונה היה זה אדוארדו (הנער) שגילה את הפלופלור של המטוס פחות ממאה מטרים מפסגת ההר. יותר מכך, שרידים שנקברו בעת ההתרסקות תחת השלג והקרח בזמן ההתרסקות, צצו לפתע בצד הצרפתי והאיטלקי אחרי שלושים שנה והושבו לארצות הברית.

ועדת חקירה שמונתה לבדוק את נסיבות התאונה הגיעה למסקנה שהסערה ממנה חששו כלל לא הייתה הסיבה להתרסקות שכן בנקודה שבה התרסק המטוס הסערה כבר הייתה בגבו. החוקרים שיערו שהסיבות אשר הביאו לתאונה הן עננות כבדה שהסתירה לטייסים את ההר וייתכן רוח חזקה שגרמה למטוס לסטות כ-150 ק"מ מהנתיב המתוכנן. מזכיר שזאת הייתה גם טיסת לילה.

עד כאן, ההשתלשלות ההיסטורית.

בחזרה לאנדרטה:

אז חדי העין שבינכם יוכלו להבחין שעל האנדרטה לצד שמות הנספים קיים ציטוט באיטלקית ולצידו מקור הציטוט.

 "sotto l’aereo, Le colline, nell’oro della sera"

הציטוט לקוח מספר בשם "טיסת לילה"  – רומן בדיוני אודות טיסת לילה שגרתית של טייס דואר אשר הופכת להיות קריטית לעתיד טיסות הדואר בכלל. מחבר הספר הוא לא אחר מאשר של אנטואן דה-סנט, מי שכתב את רב המכר הידוע "הנסיך הקטן". שמו, מוזכר בצד ימין של הלוח למטה.

תקציר העלילה (מתןך ויקפדיה): בסיפור אמורים להגיע שלושה מטוסים לתחנת בואנוס איירס. שניים מהמטוסים הראשונים מגיעים בשעה היעודה ואילו המטוס השלישי נקלע לסופת ציקלון ותועה בדרכו באפלה. ניסיונות ההתקשרות של האלחוטן במטוס אינם צולחים והם נתקלים במה שמתהווה כמוטיב מרכזי ומאיים בחייהם של טייסי הלילה – הדממה והחושך המוחלטים. נתונים לחסדי הטבע ועם מיכל דלק ההולך ואוזל, פביאן הטייס והאלחוטן שלו מנותקים לחלוטין מתחנות הקרקע של שירות הדואר האווירי וכל שנותר להם לעשות הוא להמשיך לטוס בכיוון שבתקווה יתבהר מעננים ויואר בידי הירח" (לערך המלא לחצו כאן).

המקור וההשראה לספר טמון בתולדות חייו של אנטואן. דה-סנט היה בעצמו טייס דואר בתקופת מלחמת העולם השנייה ווהרבה מיצירותיו ובינהם הנסיך הקטן הושפעו מהחוויות שצבר כטייס. בספר טיסת לילה הוא מביא לקוראים חלק מהדילמות שליוו אותו בתקופה זו בחייו ומעלה סוגיות כמו חשיבות המשימה אל מול חיי אדם. על אף שאין שום קשר בין הסיפור לאירוע ההתרסקות מטוס הבי-17 אכן יש דמיון רב בין השניים.

אבל חכו, זה לא נגמר פה..

בשנת 1944, בהיותו בן 44 ביקש אנטואן לקחת חלק בטיסה מבצעית אחרונה לאיסוף מודיעין על תנועת כוחות גרמניים מעל אדמת צרפת. הוא המריא בתאריך 31.7 ומעולם לא נראה שוב. 50 שנה אחרי, בשנת 1998 מצא דייג מקומי צמיד כסף בים שבדרום מרסיי שנמצא שייך לאנטואן. בשנת 2004 אושר כי שרידים שנמצאו בים כמה שנים קודם שייכים למטוסו של דה-סנט. סיבת ההתרסקות נשארה עלומה. יש האומרים שהופל על-ידי מטוס גרמני.

עתה, אפשר להבין את המחשבה מאחורי עיצובה של האנדרטה והבחירה לשים את הציטוט מתוך אותו ספר של אנטואן ואולי גם לחלוק לו כבוד מסוים. אגב, הציטוט המלא הוא זה:

Le colline, sotto l’aereo, scavavano già il loro solco d’ombra nell’oro della sera.

ופירושו:

הגבעות, מתחת למטוס, כבר חפרו את חריץ הצללים שלהן בזהב הערב.

עם המילים הללו ועם המחשבה על אותה התרסקות שקרתה במציאות, פתאום מבט על פסגה של הר אחד בודד בלב רכס שלם תופס משמעות אחרת והנה לכם הקשר בין הטרק המפורסם באירופה לספר המפורסם בעולם.

סוף דבר:

מחיפוש שעשיתי ברשת, הגעתי במקרה לקמפיין מימון המונים שככל הנראה ניסה לגייס כסף ליצירת סרט דוקומנטרי על התרסקות מטוס הבי-17. הקמפיין נסגר ולא הצליח. נשאר רק הטריילר, הנה הוא כאן.

ביבליוגרפיה:

• ויקפדיה – טיסת לילה.
• ויקפדיה – אנטואן דה-סנט.
• The Committee for the Commemoration of the Crew of the B-17.

הפוסט על הקשר בין הטור מון בלאן לספר "הנסיך הקטן" הופיע ראשון בLet's Walk - Hiking Israel

בגובה 5,895 מטרים, על גבול קניה וטנזניה, ניצבת הפסגה הגבוהה ביותר באפריקה. בשונה מטרקים וטיולי הליכה אחרים שעשיתי הייתה חווית הטיפוס להר הקילימנג'רו שונה – בעיקר מנטלית. 7 ימים הרגשתי שאני מדבר עם ההר, כאילו מבקש ממנו רשות להמשיך ולעלות עד לפסגת אוהרו המפורסמת. הנה טעימות מהאווירה והדרך אל הפסגה מהמשלחות האחרונות שהובלתי.

המשלחת הבאה לקילימנג'רו תצא בפברואר 2021
בשיתוף "אקו טיולי שטח" – לתכנית הטיול המלאה

מקו המשווה אל הקוטב – ההר הולך ומשתנה בכל יום

הקילימנג'רו נחשב להר הגבוה ביותר בעולם העומד בפני עצמו. כלומר, הוא לא חלק מרכס כמו למשל האוורסט שהוא חלק מההימלאיה. הקילימנג'רו, המתרומם בסמוך לקו המשווה, הוא הר געש קלאסי כאשר הלוע וצורתו הקונוסית בולטת מכל מקום ובכל גלויה (הותיקים שקוראים ברגעים אלה את הבלוג אולי נזכרים בסדרת הספרים של לאה גולדברג – "סיאה הילדה מאפריקה" ).

הטיפוס על ההר מקביל להליכה מקו המשווה אל הקוטב. מהסוואנות המפורסמות של טנזניה, עולים ליער טרופי, חוצים צמחייה אלפינית ומגיעים למדבר הארקטי (שתכלס זה אומר שכלום לא גדל בו אבל התחושה היא של מאדים) ומסיימים בנוף קרחונים. המגוון הנופי הופך את החוויה למיוחדת. עוצמתו של ההר מדברת אליך בכל יום בצורה אחרת ופסגתו מופיעה כמעט תמיד מכל מחנה.

לרקוד ולשיר כל הדרך לפסגה – הצוות המקומי שדוחף אותך קדימה

החוויה הנופית בהר יוצאת מן הכלל והיא משתנה בכל יום. מכיוון שעוצרים לא מעט על מנת להתאקלם יש הרבה זמן להתבונן ולהתרגש מהשינוי הזה ככל שעולים בגובה. לצד אלו, טיפוס על הקילימנג'רו מתבצע עם חברות תיירות טנזניות וצוות מקומי (לא ניתן לטייל על ההר באופן עצמאי). קבוצות שבין 10-15 מטיילים ילוו בצוות גדול שיכלול: מנהל משלחת, מדריכים, טבחים ופורטרים. הדרך לפסגת אפריקה, לטעמי, איננה אפשרית בלעדיהם ולו רק בגלל הפתרון הלוגיסטי. אחרי יום ארוך, הם תמיד יקבלו אותך בשמחה ואחרי ימים מאתגרים ידאגו לעשות שמח. הנה, תסתכלו:

איך נראה מחנה המשלחת על ההר – בדיוק ככה:

משלחת טובה ומקצועית היא כזאת שיורדת לפרטים הקטנים. מחנה הלינה והציוד שמרכיב אותו חייב להיות איכותי ונוח לשהייה. במשך שישה ימים המחנה מפורק מדי בוקר ומוקם לקראת סוף היום. אוהלים מרווחים, שירותים פרטיים ואוהל משלחת רחב תורמים מאוד לנוחיות המטיילים עד כמה שניתן. זהו תנאי בסיסי שחשוב להקפיד עליו כאשר יוצאים לטרק מורכב בגבהים. ככל שנקפיד על תנאים טובים לישון בהם כך נעזור לגוף שלנו לתפקד בגובה.

בוקר טוב! שגרת מחנה ויום הליכה בטרק לקילימנג'רו:

ימי ההליכה במהלך הטרק לקילימנג'רו אינם ארוכים. אולם, ככל שעולים בגובה קצב ההליכה יורד וההתקדמות איטית – זאת על מנת להתאקלם באופן מיטבי. צמד המילים המפורסם ביותר הוא "פולה פולה" שמשמעותו לאט לאט בסוואהילית. השכמה תהיה סביב השעה 6:30 ותלווה בקערת מים חמים. לאחר שטיפת הפנים על המטיילים לקפל את הציוד שלהם ולהוציא אותו מחוץ לאוהל. בזמן הזה, יש קפה, תה ועוגיות בשביל להתחמם. ארוחת הבוקר מוגשת סביב השעה 8:00 ומיד אחריה יוצאים לדרך. חלק מן הימים מסתיימים כבר בצהריים וחלק טיפה אחרי. יש הרבה זמן פנוי ואפשר לנצלו לקריאה, כתיבה והתאקלמות. הנה סרטון קצר מבוקר שגרתי על ההר.

רגע האמת – הצעדים האחרונים לפני הפסגה בזריחה:

כפי שכתבתי בהתחלה הטרק לקילימנג'רו שונה משאר הטרקים שאני מדריך. יש לו מטרה ברורה – להגיע לפסגה. לכן, הדרך שבה אנחנו מתנהלים משרתת את המטרה הזו. יום הפסגה הוא הקשה ביותר. הוא מתחיל בחצות ואורך 6-7 שעות בשביל צר (לא מפחיד) ובטמפרטורות מתחת לאפס אשר מחייבות אותנו לבצע עצירות קצרות בלבד ולהיות בתנועה כל הזמן (לפחות עד שהשמש זורחת). בשלבים האלו רמת החמצן נמוכה, הגוף מתנשף והאי ודאות מתבהרת לאט מאוד.

ההגעה לפסגה מחולקת לשתיים. פסגת סטלה (5,756) ופסגת האוהורו (5,895). התלילות המאתגרת מסתיימת בנקודה הראשונה. ממנה ועד לפסגת האוהרו התוואי מתון ובעיקר מה שמפריד בינהם זה 45 דקות של חוסן מנטלי שנדרש מן המטיילים. עם ההגעה מתפרץ אותו אדרנלין (ולעיתים גם דמעות של אושר) שמאפשר למטיילים להסיר את הכפפה ולצלם סלפי, אבל בעיקר לחייך. 10 דקות ומתחילים לרדת שכן השהייה בגבהים הללו מסוכנת.

הירידה אורכת חצי מזמן הטיפוס ואם אין עננים יש קרינה מאוד חזקה ויכול להיות חם מאוד. להר הקילימנג'רו מיקרו אקלים משלו וחייבים להיות ערוכים אליו בכל הנוגע לציוד וביגוד מתאים ומקצועי. אחרי שיורדים, נחים קצת, אוכלים צהריים וממשיכים מטה (יום עם ירידה מצטברת של 3,000 מטרים).

טרק להר הקילימנג'רו – למי זה מתאים?

הטרק לקילימנג'רו אינו מתאים לכל אחד. בראש ובראשונה אתם צריכים לרצות ולהרגיש בנוח לישון באוהל, בתנאי שטח וללא מקלחת במשך שבוע. אם עניתם כן על זה, השלב הבא הוא להיות בעלי כושר גופני בסיסי טוב. רצוי כמובן נסיון בטרק אחד או יותר, אולם כבר יצאו איתי מטיילים שהטרק לקילמנג'רו היה הראשון שלהם.

חשוב לציין שקודמים ליציאה לטרק פגישת קבוצה וטיולי הכנה עוד בישראל. זאת על מנת לבדוק את איכות הציוד ולהכיר בטרם היציאה לשטח. לקבוצה משמעות רבה בהצלחתו האישית של כל מטיילת ומטיילת. טיפים נוספים ועוד מתיעוד החוויה בערוץ היוטיוב >> 

***
מעניין אתכם לשמוע עוד? הקשיבו לפרק הפודקאסט החדש על הקילימנג'רו
רוצים להתייעץ? דברו איתי.

הפוסט טרק להר הקילימנג'רו – כך זה נראה, כך זה מרגיש הופיע ראשון בLet's Walk - Hiking Israel

הפוסט לפלנד – ספארי חורף בחוג הארקטי הופיע ראשון בLet's Walk - Hiking Israel