נסיון בטיולים – כך הוא בא לידי ביטוי בדברים הקטנים

מאי 5, 2017 · על ידי עומר זיו

נסיון בטיולים לא בהכרח מתבטא בכמה מסלולים בארץ אתם מכירים. לעיתים הנסיון דווקא בא לידי ביטוי בפרטים הקטנים. מה שנכתב כאן הוא בעיקר הרגלים והעדפות שאני בחרתי לאמץ. הנה מספר טיפים יעילים אשר עשויים לשפר את מידת ההנאה והזרימה שלכם בזמן טיול בטבע. את האהוב עליי ביותר שמרתי לסוף.

1. מה לעשות כשאין כוח להחזיר את המפה לתוך התיק:

מכירים את הנקודה בה אתם רוצים להביט במפה ואין לכם כוח להוציא אותה? השלב הראשון הוא בדרך כלל לבקש ממי שלידכם לשלוף אותה. אחרי שסיימתם הרבה פעמים שוב עולה אותה התחושה. כאן יש לכם יתרון אם יש לכם תרמיל עם מערכת גב רשת. במקרים כאלו אני פשוט דוחף את המפה לחלל שבין הרשת לתיק.

איחסון מפה בגב התרמיל
אחסון מפה מאחורי המערכת גב
איחסון המפה מאחורי הגב. יעיל רק אם יש לכם מערכת גב רשת.

2. להימנע מלהרים את המקלות מהאדמה:

אתם עם תרמיל גדול על הגב, והמשקל, ברוך השם, לא הופך את העניין לפשוט. עכשיו תדמיינו שכבר קמתם וסידרתם את התרמיל היטב עליכם, ופתאום, גיליתם שהמקלות מונחים על האדמה. אתם מתכופפים ומשלבים אנחת "אוף" פנימית בלב. לכן, אם עצרתם לרגע או התיישבתם, ממליץ להניח את המקלות בצורה כזאת שלא תהיה לכם בעיה לאסוף אותם, כמו בתמונה הזאת:

הנחת מקלות הליכה על אבן
מנוחה קלה בנחל עמוד, רגע לפני שהתיישבתי הנחתי את המקלות כך שיהיה קל לאסוף אותם אחרי זה.
ואפשר גם לתלות את המקלות על עץ, כמו כאן: מקל תלוי על עץ

הרבה פעמים אני גם מנצל את המקלות למנוחה או תמיכה בזמן עמידה. בתמונה למטה אני נשען (קלות) על המקלות בזמן שאני מביט במפה. מסביב אין אבן ולא עץ ככה שאני לא יכול להניח או לתלות את המקלות בשום מקום. במקרים מסוימים, אם אני ממש עייף, אז גם פיפי אני עושה ככה 🙂

%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a2%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%94
מה עושים כשאין איפה להניח את המקלות - נשענים עליהם קלות.

3. כשאתה חושב לעצמך - הלוואי והייתה לי כרית:

פינוק אמיתי הוא לקחת איתך כרית לשטח. בקמפינג אין שאלה בנוגע לזה. אולם, כשמטיילים וסוחבים את הציוד על הגב, כרית איננה פריט חובה. במקרה הזה אפשר בקלות לדחוס לשק הכיווץ של השק שינה את כל הביגוד שלכם ולהפוך אותו לכרית. כמה פשוט.

שק כיווץ הופך לכרית

חם ומסוכן על האספלט:

טיולים ארוכים בצפון ובדרום כוללים לעיתים הליכה לצד כבישים. במזג אוויר חם, הכביש עשוי להיות רותח. לכן, למרות שזה מרגיש טיפה יותר נוח ללכת עליו, כדאי להקפיד ללכת לצידו - הן מבחינת זהירות והן מבחינת התחושה בנעליים כי בלי לשים לב הגומי נהיה חם מאוד וכפות הרגליים שלנו גם. בגדול זה אפילו יותר בריא לריכוך ההליכה והעומס על הברכיים.

הליכה לצד הכביש ולא עליו
על שביל הבשורה. הליכה לצד האספלט ולא עליו. בריאה יותר, בטוחה יותר ונעימה יותר לרגליים. צילמתי את התמונה אחרי שירדנו מהר קרני חיטין לעבר מושב ארבל בו עשינו את הלילה.

4. לסגור את הקליפסים של התיק:

בזמן מנוחה, קמפינג או נסיעה שווה להשקיע מאמץ קל לסגירת הקליפסים של התיק. שמירה על ציוד טיולים היא נדבך נוסף לטעמי בכל הנוגע לנסיון בטיולים. פעולה פשוטה כמו זאת תבטיח שאף אחד וגם לא אתם, ידרוך על הקליפס וישבור אותו (להרחבה - קראו את "איך לשמור על ציוד טיולים").

לסגור קליפסים
מועד לפורענות. בזמן המתנה לרכבת הסתבך לי הקליפס מתחת למזוודה. מה שהזכיר לי לסגור אותו.
לסגור קליפסים
בצורה הזאות הקליפסים מאובטחים ומוגנים. לזכור לעשות זאת גם לפני עלייה לאוטובוס, במיוחד אם התיק הולך לתא המטען.

5. לא לאבד את הפנס:

הגעתם לחניון הלילה. זה כמובן השלב שהפנס ראש מתחיל לעבוד שעות נוספות: בישול, אוהל, מדורה, שירותים, מבט במפה על היום הבא וכדומה. בתוך כל זה ובין הדלקה להדלקה ראוי להשאיר את הפנס על הצוואר על מנת שלא ילך לאיבוד.

פנס על הצוואר
תוך כדי המדורה ובזמן כל הפעילות בחניון הלילה אני משאיר את הפנס על הצוואר שלי. כבר קרה לי מספר פעמים שהנחתי אותו בצד וחיפשתי אותו אחרי זה.

6. לקצר את המכנס לפני שנועלים נעליים:

אתם בעצירה. כבר הכנסתם לראש שבא לכם לקצר את המכנס כי חם אבל לבינתיים כבר הספקתם להתעסק עם הפקל קפה או לטבול באיזה מעיין. אחרי זמן מה, כבר התארגנתם, נעלתם נעליים ואז נזכרתם שרציתם לקצר את המכנס. כעת נוצרת הדילמה, להילחם עם הבד ולהאמין שהנעל יכולה לעבור דרכו? או להוריד נעליים שוב, לקצר ולנעול חזרה? יהיו כאלה בטח שידחו זאת לעצירה הבאה.

לקצר מכנסיים לפני נעליים
אם זה מעניין אתכם אז בסוף הצלחתי לקצר בלי להוריד את הנעל. במקרה הייתי עם המכנס טיולים האלסטי יותר.

7. לרשום שם וטלפון על המפה:

לכל מי שעדיין יוצא עם מפה מודפסת כדאי להקפיד לרשום את שמכם ומספר הטלפון שלכם למקרה שאיבדתם את המפה. קרה לי פעם אחת שמצאתי מפה בשטח, איכותית וטובה, על תוואי שביל ישראל אולם לא היו עליה שום פרטים. מעבר לפרסום בכמה פורומים של מטיילים, שלא הניב דבר, לא הייתה לי שום דרך להחזיר אותה לבעליה. מפות זה לא דבר זול ולרוב הן מחזיקות הרבה ודי עדכניות. חבל לאבד אותן.

לשים מדבקה עם שם על מפה

8. להקפיא מים לפני הטיול:

אין ספק, טיול ביום חם עם מים שהקפאתם יום לפני בבית, הופך אתכם לדבר הכי מבוקש בקבוצה.

9. האהוב עליי ביותר - יצירת פורר לטחינה:

טחינה. מה הייתי עושה בלעדיה. כמוני אני בטוח יש עוד הרבה. אם לקחתם טחינה לטיול תדעו שיש אפשרות להימנע עד כמה שאפשר מבזבוז מיותר שלה. איך? במידה ומדובר בטחינה חדשה אז קודם כל חשוב לא להסיר את הניילון שאוטם מתחת לפקק. עשו בו חור קטן וכך תוכלו גם לפזר את הטחינה בנוחות על הלחם. תדעו שזה עובד בעיקר בטחינות קטנות ורצוי להניח אצבע למקרה שהניילון פתאום יקרע. אגב, עד כה מצאתי שרק הטחינה של בארכה האדומה לא מגיעה עם הכיסוי הזה.

purer-thina
אלתור פורר טחינה. לעשות חור קטן במרכז בניילון שאוטם את הטחינה.
פורר לטחינה
בכל מקרה שווה לשים אצבע על הניילון. במיוחד כשהטחינה החדשה כי אז יש הרבה משקל. אחרי שהיא מתרקונת זה כבר יותר זורם.

יש לכם רעיונות או טריקים נוספים מהנסיון שלכם? אשמח לדעת - השאירו תגובה.

התגובות שלכם

3 תגובות על “נסיון בטיולים – כך הוא בא לידי ביטוי בדברים הקטנים

  1. כאפייה-יותר נוח מכובע (אפשר גם לשים על הראש) וחוץ מלהגן על הראש והעורף היא יכולה לעזור במלא דברים אחרים
    החסרון הוא שזה חם בצוואר ומתישהו מתחיל להסריח מזיעה כמו לא יודע מה..

    שלוקר- אולי קצת מציק למלא אותו ואי אפשר לדעת בדיוק כמה מים נשאר (למרות שעם הזמן לומדים להעריך לפי המשקל של התיק) אבל זה הרבה יותר נוח מאשר לנסות להוציא בקבוקים מהתיק תוך כדי הליכה או לעצור (גם הרבה יותר בריא לכליות הרבה לגימות קטנות מאשר איזה ליטר כל פעם שמחליטים לשתות) וגם השלוקר בתוך התיק הרבה יותר מאוזן מאשר בקבוקים (ברוב התקים יש מקום מיוחד לשלוקר)

    לתקוע את המפות ברשת… באמת חוסך זמן, אבל מצד שני גורם להזעה בגב (סותם את הרשת)

    כדי לכוון את המקלות אחרי כשפותחים אותם: לפתוח את הסוגר הראשון על מספר כשלהוא ב2 המקלות (נגיד 120 סמ), ולסגור, ואת השני לפתוח עד הסוף, לשים על הריצפה ולדחוף עד הגובה של המתניים בערך ולסגור. זה חוסך בערך את כל הסיפור של לפתוח את המקלות

    יש כריות מתנפחות ומתקפלות שזה מאוד נוח וחוסך את הבעיה

    אפשר לקצר את המכנס ופשוט להשאיר אותו על הרגל בלי להתאמץ ולבזבז זמן.. זה לא מפריע כמו שחושבים שזה..

    ובעצירות (בעיקר בטיולים עם תיק גדול) אפשר פשוט להימרח על הריצפה עם התיק (כשכל הרצועות עדיין סגורות) וזה ממש נוח…עד שרוצים להוציא משהו מהתיק..:)

    1. אהלן יובל. תודה על התוספות. כמובן שכל מה שנכון לאחד לא בהכרח מתאים למישהו אחר.
      לכל מטייל יש את "השטיקים" שלו. הנה הייחסותי למה שכתבת.
      – כאפייה: אתה מתכוון כאפייה של ערבים? היא באמת עבה קצת. אני מטייל עם שאל שהוא דק יותר וקליל יותר. אני משתדל להשאיר את העורף והצוואר מאוורים. לגמרי מסכים שלעיתים חם מדי עם זה.
      שלוקר – מסכים עם מה שכתבת. אני פחות טוב בלהעריך כמה נשאר לי על אף שטיילתי הרבה עם שלוקר. עם בקבוקים אני יכול לדעת בדיוק כמה אני שותה. זה באמת מאוד תלוי גם באופי הטיול. מבחינתי, אם אני יכול להסתדר עם כמות מים שנכנסת בשני בקבוקים אז אצא ללא שלוקר. המקום שהוא מפנה לי בתיק מקל מאוד על האריזה. לעיתים, צריך יותר מ 3 ליטרים ואז אני כבר יוצא עם שלוקי בנוסף לבקבוקים.
      מפות ברשת – אני מזיע עם ובלי רשת. זה לא משנה לי כל כך. מי שרגיש באמת זה עשוי לפגוע "בנשימה" של הגב. שיטה נוספת היא לתקוע את המפה בין הכתף לכתפייה.
      מקלות הליכה – כן, נשמעת גם דרך סבבה.
      כרית – אין ספק שהיא תשדרג את הלילה. בטיולים ארוכים אני משתדל להוריד ממני כל דבר מיותר. הכרית המתנפחת עדיין מרגישה לי מהדברים האלה. אם איזו כרית מתנפחת אתה משתמש?
      קיצור המכנס – לטווח קצר אני זורם עם השארת המכנס על הרגל. לטווח ארוך זה לא נוח לי.

      1. כאפייה: נראה כמו של ערבים, קצת יותר דקה ויותר קטנה
        כרית של חברת mamut יכולה להתקפל לגדול ממש קטן ולא שוקלת כלום..לפני שבוע עשיתי את שביל הגולן והיא בהחלט לא הייתה מיותרת..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *